אם אתם שומעים המייה מעל התקרה, נפנופי כנפיים בשש בבוקר, או מרגישים ריח שאי אפשר להסביר, יש סיכוי טוב שיונים גילו את עליית הגג שלכם. הרחקת יונים בעליית גג שונה מהרחקה ממרפסת או מאדן חלון, כי כאן הן לא רק יושבות, הן גרות. ובעליית גג סגורה הסדר של הפעולות הוא הכול: מי שסוגר פתח לפני שבדק מה יש בפנים, מגלה את הטעות בדרך הכי לא נעימה שיש.
למה יונים נכנסות לעליית הגג
עליית גג היא בדיוק מה שיונה מחפשת: חשוכה, יבשה, מוגנת מרוח ומבעלי חיים טורפים, ואף אחד לא מבקר שם. הן נכנסות כמעט תמיד דרך אחד מאלה:
- פתחי אוורור בקירות הגמלון או מתחת לגג
- רווחים מתחת לרעפים בשורה התחתונה או ליד המרזב
- רעף שזז או נשבר, שפתח חריץ
- מעברי צנרת וכבלים שלא נאטמו
- חלונות קטנים או רפפות שאיבדו כמה שלבים
אם הגג עצמו הוא גג רעפים והבעיה מתחילה מבחוץ, יש לנו מדריך משלים על הרחקת יונים מגג רעפים ומרזבים. כאן נתמקד במה שקורה בפנים.
שלב 1: לאבחן מבלי להיכנס עמוק
לפני שעולים לעליית הגג, תצפית מבחוץ עושה חצי מהעבודה. עמדו בחצר או ברחוב בבוקר, והסתכלו לאן היונים נכנסות. לרוב תגלו פתח אחד או שניים שכל התנועה עוברת דרכם. צלמו אותם, זה יעזור לכל מי שיגיע אחר כך.
אם יש פתח גישה לעליית הגג מתוך הבית, אפשר להציץ בזהירות עם פנס, מהפתח עצמו:
- איפה יש ריכוזים של לשלשת וזרדים
- האם רואים קן, ביצים או גוזלים
- האם יש יונה בפנים כרגע
- האם הבידוד נראה רטוב, דחוס או מלוכלך
אל תדרכו על התקרה. בהרבה עליות גג יש רק קורות, וביניהן תקרה דקה שלא בנויה לשאת משקל אדם. צעד אחד לא במקום והרגל שלכם בסלון. אם אין משטח הליכה בטוח, מסתפקים בהצצה מהפתח.
שלב 2: יש ביצים או גוזלים? עוצרים
זה החלק שהכי מפתה לדלג עליו, והכי חשוב לא לעשות זאת. אם יש קן פעיל, לא מפנים אותו, לא סוגרים עליו ולא פוגעים בציפורים. ממתינים שהגוזלים יעזבו או מתייעצים עם איש מקצוע שמכיר את הדרכים ההומניות לטפל במצב. במקביל אפשר לתכנן את החסימה, כדי שביום שהקן מתרוקן סוגרים מיד. פירטנו את זה במדריך קן יונים עם ביצים או גוזלים.
שלב 3: להוציא את היונים, לא לכלוא אותן
המטרה היא שכל היונים יהיו בחוץ ברגע שהפתח נסגר. איך עושים את זה:
- בודקים בשעה הנכונה. באמצע היום יונים רבות יוצאות לחפש אוכל, ולכן זה בדרך כלל הזמן שבו יש הכי מעט בפנים.
- משאירים פתח יציאה אחד. חוסמים את כל הפתחים המשניים, ומשאירים את הראשי פתוח עד שמוודאים שאין אף אחת בפנים.
- מוודאים לפני הסגירה. הצצה נוספת עם פנס, הקשבה לרחשים, ותצפית מבחוץ.
אנשי מקצוע משתמשים לפעמים בפתרונות שמאפשרים ליונה לצאת אבל לא לחזור. זו שיטה שדורשת התקנה נכונה בפתח, לרוב בגובה, ולכן היא לא פרויקט לבד.
שלב 4: לנקות בזהירות
עליית גג שיונים גרו בה זמן מה יכולה להכיל הרבה לשלשת, זרדים, נוצות ולפעמים גם טפילים. החלל סגור ומאובק, ולכן זה בדיוק המקום שבו צריך הכי הרבה זהירות.
- עובדים עם כפפות, מסכה מתאימה לאבק וביגוד שאפשר לכבס או לזרוק.
- מרטיבים את הלשלשת לפני שמגרדים, כדי לא להרים אבק. לשלשת יבשה ידועה כקשורה לזיהומים כמו היסטופלסמוזיס, קריפטוקוקוזיס ופסיטקוזיס.
- אורזים הכול בשקיות סגורות ומוציאים ישר החוצה.
- מי שמרגיש תסמינים אחרי העבודה, שיפנה לרופא.
אם יש הצטברות גדולה, או שהבידוד ספג לשלשת, זו עבודה לאיש מקצוע עם ציוד מגן ושואב מתאים. ושימו לב: אחרי שהיונים עוזבות, הטפילים שנשארו מחפשים מקור מזון חדש. אם התחלתם להתגרד, קראו את המדריך על כיני יונים.
הרחקת יונים בעליית גג: סגירת הכניסה כמו שצריך
הניקוי לא שווה הרבה אם היונים יחזרו בשבוע הבא. ויונים חוזרות, כי הן נאמנות למקום. לכן הסגירה צריכה להיות פיזית וקשיחה:
פתחי אוורור
לא אוטמים, כי עליית הגג צריכה אוורור כדי לא לצבור חום ולחות. במקום זה סוגרים את הפתח ברשת קשיחה, למשל רשת מתכת חזקה לפתחים, שמשאירה אוויר אבל לא יונים.
רווחים מתחת לרעפים
סוגרים בפרופיל או ברשת מתאימה לאורך שורת הרעפים התחתונה. זו עבודה על הגג עצמו.
רעפים שבורים ומעברי צנרת
מחליפים רעף שבור, ואוטמים מעברי צנרת וכבלים בחומר מתאים.
מה לא לעשות
לא להסתפק בדוחים, בקולות או בריחות. ההוכחות ליעילות שלהם חלשות, והיונים מתרגלות. ולא לסגור עם קרטון, ניילון או סמרטוט, כי הם מחזיקים עד הרוח הראשונה.
מה קורה אם מחכים
קל לדחות את זה. עליית הגג לא נראית מהסלון, והמייה בבוקר היא אפילו קצת חמודה בהתחלה. אבל כל חודש שעובר מוסיף עוד שכבה של לשלשת וזרדים, ולעתים קרובות גם עוד זוג יונים, כי מקום מוצלח מושך שכנות. הלשלשת סופגת לחות, מכבידה על הבידוד ומשאירה ריח שמחלחל לחדרים שמתחת. זרדים ונוצות נסחפים לפתחי האוורור ולמרזבים וסותמים אותם. וקן ישן שנשאר בפנים ממשיך להיות בית לטפילים גם אחרי שהיונים עזבו.
בקיצור, הרחקת יונים בעליית גג היא לא עניין של "מתי שיהיה זמן". ככל שמתחילים מוקדם, הניקוי פשוט יותר, הבידוד שורד, והסגירה זולה יותר. אם רק התחלתם לשמוע רחשים, זה הזמן הכי טוב לטפל.
צ׳קליסט להרחקת יונים מעליית הגג
- צפיתם מבחוץ וזיהיתם את נקודות הכניסה
- הצצתם מהפתח בלי לדרוך על התקרה
- בדקתם שאין ביצים או גוזלים
- וידאתם שאין יונים בפנים לפני כל סגירה
- ניקיתם עם כפפות ומסכה, אחרי הרטבה, או הזמנתם איש מקצוע
- סגרתם פתחי אוורור ברשת קשיחה ולא באטימה מלאה
- בדקתם רעפים שבורים ומעברי צנרת
מתי לקרוא למתקין
כמעט כל נקודות הכניסה לעליית הגג נמצאות מבחוץ ובגובה: מתחת לרעפים, בגמלון, ליד המרזב. עבודה על גג או על סולם גבוה היא עבודה לאיש מקצוע עם ציוד בטיחות, לא לסוף שבוע עם פנס ותקווה. גם בתוך עליית הגג, אם אין משטח הליכה יציב או שהלכלוך רב, עדיף שמישהו מנוסה יעבוד שם. אתם תתרכזו בתצפית ובצילומים, זה חלק חשוב יותר ממה שנדמה.
היונים לא שילמו ארנונה על החדר הנוסף, וגם לא ישלמו. רוצים שמישהו יסגור את הכניסות כמו שצריך? בקשו הצעת מחיר להתקנה.
שאלות נפוצות
איך יודעים שיש יונים בעליית הגג ולא עכברים?
יונים פעילות ביום, ובעיקר בבוקר ובערב. שומעים המייה ונפנופי כנפיים, ורואים אותן נכנסות ויוצאות באותה נקודה בחוץ. מבפנים מוצאים זרדים, נוצות וערימות לשלשת לבנה-אפורה, לרוב ליד פתחים.
אפשר פשוט לסגור את הפתח כשהיונים בחוץ?
רק אם אתם בטוחים שאין אף יונה, ביצה או גוזל בפנים. סגירה על ציפורים כלואות היא פגיעה בהן, וגם יוצרת בעיה של ריח וחרקים. לכן קודם בודקים, ומחכים שהגוזלים יעזבו אם יש.
מה עושים עם הבידוד שהתלכלך?
בידוד שספג הרבה לשלשת לרוב קשה לנקות ועלול להצריך החלפה. זו עבודה עם הרבה אבק, ולכן כדאי שאיש מקצוע יעריך את המצב ויעבוד עם ציוד מגן מתאים.
מה הכי טוב לסגירת פתחי אוורור בעליית הגג?
רשת קשיחה, בדרך כלל ממתכת, שחוסמת יונים אבל משאירה את האוורור פתוח. אסור לאטום פתחי אוורור לגמרי, כי עליית הגג צריכה לנשום.
לא בטוחים מה מתאים לכם?
שתי דקות של שאלות, או תמונה בוואטסאפ, ותדעו בדיוק מה צריך.